#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	" מה הוא הביאור שנתן הח""ח בכונת הפסוקים דלהלן על פי משמעות דקדוקי המילים הכתובים בו. וידבר העם ""באלוקים"".  וישלח ה' ""בעם"" את הנחשים השרפים וימות עם רב ""בישראל"". ויסר מעלינו ""הנחש"". עשה לך שרף. והיה ""כל הנשוך"". והיה אם נשך הנחש את ""איש""."	"* וידבר העם ""באלוקים""  מדת הדין, רצו לומר בזה שה' נתן להם המן הקלוקל  שעתיד להפרע מהם שיתפח במעיהם משום שאינם זכאים והוא רוצה להתנהג עמנו במדת הדין.<br>* וישלח ""בעם"" האנשים הפשוטים, הנחשים וכו' שגירה בהם הנחשים אע""פ שהיו מצויים לרוב במדבר אבל במי שהיה מבחינת ""ישראל"" לא גירה בהם אבל כיון שכבר עורר בדיבורם הנחש הקדמוני וקטרג עליהם כמ""ש בזוהר, נסתלקה השמירה גם מהטובים וזה גרם שגם ""מישראל"" מתו עם רב.<br>* ""ויסר מעלינו הנחש"", כלומר בקשו ממשה שיתפלל להסיר המקטרג הגדול וממילא תסור המכה.<br>* ""עשה לך שרף"", כלומר שתפלתך אמנם הועילה שלא אמשיך לגרות בהם הנחשים, אבל שיהיו משומרים מהם כפי שהיה מקודם אי אפשר כיון שנתנו כח בדיבורם למקטרג ואי אפשר לסתום פיו לגמרי. לכן עשה לך שרף ושים אותו על נס בגובה, כדי שיתבוננו תמיד שבדיבורם עוררו השרף העליון וכו' ועי""ז יהיו נכנעים וירחם ה' עליהם.<br> *""והיה כל נשוך"", דהיינו האיש הפשוט שהפגם שלו נוגע לפי ערך נשמתו, מספיק לו ראיה בלבד והתבוננות ממוצעת. אבל אם נשך הנחש את ""איש"" כלומר אדם חשוב שהפגם שלו מגיע בעולמות העליונים ""והביט"", כלומר בהתבוננות יתירה ע""י חזרתו בתשובה ובקשת מחילה וכו'.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"חתימת הספר  ח""ב פרק כ""א עד סוף פרק ל'  שאלה א"		
